קריסת הבניין סרלין חולון 3.jpg

איך תדעו אם הבניין שלכם בסכנה ( רשימה חלקית):

  1. האם אתם מבחינים בסדקים משמעותיים בקירות הבית, כאלו שרוחבם 2 מ"מ או יותר?

  2. האם הסדקים האלו הולכים ומתרחבים עם הזמן?

  3. האם הסדקים האלו אלכסוניים? סדקים אלכסוניים עלולים ללמד על כשל של גזירה הנגרם כתוצאה משקיעה או התרוממות של יסודות הבניין באופן לא סימטרי.

  4. האם אתם רואים שכבות אבק וטיח המצטברות תדיר על רצפת הדירה?

  5. האם אתם מזהים שינויים במסגרות החלונות והדלתות. הם לא נסגרים כראוי?

  6. האם אתם מזהים אי רציפות של אריחי הריצוף? סדקים והתרוממות שלהם?

  7. האם אתם מזהים סדקים בקורות בטון.

  8. האם ( בבניין עם מעלית) אתם חווים תקלות שהופכות תכופות יותר ויותר?

  9. האם הבניין שלכם מצוי על צלע הר וניכרת תזוזה של קרקע בסמוך?

  10. האם מישהו מדיירי הבניין ביצע שינויים בדירתו והסיר עמודים או קירות נושאים?

מדוע קרס הבניין ברח' סרלין חולון והאם אפשר היה למנוע זאת

רבים מאיתנו תוהים איך קרה שבנין קורס בתוך יממה מרגע שהחלו מתגלים בו סדקים. רבים עוד יותר תוהים אם הבניין שבו הם חיים עומד לקרוס גם הוא. מאמר זה נועד להסביר מקצת הדברים הקשורים עם בניינים שקורסים אך הוא נועד עוד יותר להפיג מקצת החששות של אלו התוהים בקשר עם יציבות הבניין בו הם עצמם גרים בו.

 

נתחיל עם המובן מאליו: יעברו עוד חודשים רבים עד שנדע את תוצאות הבדיקות ההנדסיות שתקבענה מדוע קרס הבניין ברחוב סרלין בחולון.

ייתכן אף שלעולם לא נדע באופן מלא את הסיבות לקריסה. הסיבה לכך היא שלא היתה הזדמנות למהנדסים לבחון את הבניין טרם קריסתו. לפי הידוע מפרסומים של דוברות עירית חולון, הדיירים לא התריעו על תופעות מיוחדות ולא נרשמה כל פנייה בקשר עם יציבותו של הבניין סמוך לקריסתו. המצב הסופי אליו הגיע הבניין, ערימה של בלוקים, רצפות בטון וחלקי בטון, מקשה על האנליזה.

ספק אם תוכניות הקונסטרוקציה נשמרו, וככל שאלו נשמרו, עד כמה מפורטות תוכניות אלו. אף אם התוכניות קיימות, איש לא יוכל לקבוע אם הבניין נבנה בהתאמה לתוכניות אלו.

 

לפי הידוע לא ביקר במקום מהנדס שיוכל לומר אם היו סדקים בבניין קודם שקרס, (חוץ מרכילות ורטרוספקטיבה של הדיירים עצמם), מה היה רוחבם ואיך הם השתנו על ציר הזמן ( על ידי מעקב טבלאי מדוקדק).

 

אחד הדברים החשובים, היכולים לעזור באנליזה ולקבל תובנות עם הסיבות לקריסה היא ללמוד על כמות הברזל שניבטת לה מקצות הקורות והעמודים, מחלקי רצפות הבטון שנפרדו מקירות הבניין. אלא שערימת פסולת הבניין שנותרה אינה מאפשרת אפילו את זאת.

אם כך, נשאלת השאלה, איך בנסיבות האלו ניתן לקבל תובנות טובות יותר על הבניין שבו אתם עצמכם גרים בו?

 

התשובה מצריכה כמובן בדיקה של מהנדס קונסטרוקציה, שהרי הבחנות מסוג זה צריכות ליעשות על ידי מי שהוכשר לכך, אך נוכל ליתן כאן מספר עצות שיכולות לסייע לכם עם התשובה לשאלה זו.

בניין שעומד לקרוס אחאב 3 קרית אונו.jpg
הבניין ברחוב אחאב 3 קרית אונו.jpg

גורמי סיכון המגבירים סכנת קריסת הבניין ( רשימה חלקית):

  1. גיל הבניין: ככל שהבניין נבנה מוקדם יותר גדל הפוטנציאל לקריסתו. הסבר: בניין שנבנה לפני עשרות שנים, תכנונו, קרוב לודאי, נעשה באופן ידני וללא תוכנות אנליזה מתקדמות, התכנון מעשה על בסיס הבנה תיאורטית חלקית של מכניזם הקריסה. הבנייה עצמה נעשתה בבטון שחוזקו נמוך מזה שניתן לייצר היום. שלד הבטון הולך ונחלש כחלק מטבעו של כל חומר.

  2. הגיאומטריה של הבניין: בניין גבוה, בניין צר, בניין עם קומת עמודים בתחתיתו, בניין לא סימטרי כל אלו מהווים תוספת לפוטנציאל קריסה.

  3. בניין שיסודותיו נחשפו למי תהום עלול לקרוס. הברזל המחזק את מסדיו מחליד בהשפעת מי התהום ומחליש את תסבולתו.

  4. שיטת הבנייה: קיימות שיטות בנייה רבות אולם שתיים מהן נבדלות מאד האחת מהאחרת וקשורות קשר הדוק עם סיבות לקריסה. מטרת המהנדס הינה ליצור חיבורים אלסטיים וצמתים סופגי אנרגיה בין הקורות, העמודים והרצפות. בנייה קונבנציונאלית היא אחת מהן. בשיטה זו נוצק בטון טרי באתר הבנייה ומספק צורך זה ( יחד עם הקפדה על תכן הנדסי מלא). שיטה אחרת היא השיטה הטרומית שבמסגרתה יוצקים את חלקי השלד במפעל מרוחק ומסיעים אותו במשאיות אל אתר הבנייה הינה השיטה האחרת. בשיטה זו יש להקפיד וליתן פיצוי לעובדה שהחיבורים ביו חלקי השלד אינם מונולוטיים כלומר הבטון לא נוצק ונקשר באופן דומה לשיטה האחרת.

  5. קרבה לים: אויר הים המלוח מאיץ תהליך קורוזיה של ברזל הזיון השזור בתוך הקורות והעמודים. אם לא מפסיקים את תהליך הקורוזיה באופן יזום על ידי הגנה על ברזל הזיון, סופו שהברזל אינו יכול לעמוד עוד במאמצי המתיחה ונכנע להם.

  6. מיקום הבניין: אזורים שונים של המדינה נמצאים בסיכון לרעידות אדמה יותר מאחרים. השבר הסורי אפריקאי מלמד על זאת לאורך השנים. מכאן שאין דינה של בית שאן, צפת וחיפה דומים לאזור מישור החוף שבו השפעת הקרבה לשבר נמוכה יותר.

  7. השפעה אקלימית: שלד הבניין מתכווץ ומתרחב כפונקציה של חום וקור. האקלים הקיצוני באזורנו אינו עוזר בעניין. בנייתו של הבניין, כיוון והשפעת השמש, מידת הצללתו/אי הצללתו עלולים להוות גורם בהגברת פוטנציאל הקריסה.

  8. שימושים מעורבים: בניין המשמש לתעשייה נבנה בדרך כלל תוך התחשבות ביעודו זה. יחד עם זאת, הצבה של מכונות כבדות, הזזתן התדיר ממקום אחד לאחר, עלולים לגרום להסטה של כוחות והטרחה על חלקי השלד והגברת הסיכון לקריסתו.

  9. כאמור - רשימה חלקית.